המשימה שלך היום:

לפנות את הגשר הענק הזה שקרס פה על הכביש.

את עכשיו דחפור,

ואת עובדת קשה מאד כדי לנסות להרים את הגשר המעוך.

מאחורייך מכוניות צופרות,

הגשר צונח שוב ושוב מהכפה

ואגלי זיעה מתכתיים גולשים על מצחך.

זה לא הולך, זה כל כך קשה,

הלוואי שהייתה דרך אחרת, את חושבת לעצמך.

 

ואז, את שומעת טרטור קלוש מעלייך.

את מרימה את ראש הדחפור שלך ובוהה

במסוק קטן שעושה את דרכו באלגנטיות ומתמקם מעל הגשר

מגחונו משתלשלת זרוע שתופסת בדייקנות את הגשר,

מרימה אותו בקלילות וממריאה חזרה.

התנועה חוזרת לזרום תוך שניות.

 

יש דרך אחרת.

כשטנטרום גועש לכיוונך,

את יכולה לנסות להילחם בו, לתקוף אותו חזרה, לנסות למוסס אותו,

לפרק אותו לחלקים, להציע חלופות (במילים אחרות, לעבוד קשה כמו דחפור)

ואת יכולה להביט בסיטואציה במבט על,

לזהות את נקודת האחיזה הנכונה,

ולהוביל אותו לרגיעה ופתרון,

בקלילות, בעוצמה, מתוך הבנה עמוקה ומדויקת.

(במילים אחרות, לעלות על המסוק)

כך עולים על המסוק:

במדרגה הראשונה,

את מבינה שמה שקורה כאן הוא לא הדבר שעליו הילד בוכה וצורח.

יש כאן גשר לצעד הבא בהתפתחות שלו.

הוא מתנגד כי זו הדרך שלו לגלות ולהבין מה הוא באמת רוצה, בדרך לאישיות האינדיבידואלית שלו

הוא צורח ובועט כי המערכת הלימבית שלו מזהה את התסכול כאיום ומגיבה בתוקפנות

הוא בוכה כי יש לו הרבה דמעות כלואות במערכת, וזו ההזדמנות שלו לבכות את כל מה שכאב לו היום

 

במדרגה השניה

את מבינה שהדבר הכי חשוב עכשיו

הוא לשמור על המערכת הלימבית שלך רגועה,

ואם היא כבר הספיקה להיבהל ולפרש את הסיטואציה כאיום,

תנסי רגע לפני שהיא מתחילה לשגר טילים בחזרה,

להסביר לה שהכל בסדר. להפך, זו הזדמנות מושלמת להתקדם עוד קצת במסע שלו ושלך.

 

במדרגה השלישית

את עומדת מלמעלה, מביטה בו בחיוך ואמון

מבינה שזה לא הוא נגדך, זו המערכת הלימבית שלו שנמצאת עכשיו במצוקה.

את משדרת מסרים של רוגע, של עוגן יציב, של שקט בתוך הסערה,

של קשר עין, מבט אוהב ומילים רכות שמלטפות את הצרחות שלו.

את לא מנסה לסיים את זה בכח, להציע תחליף, להבטיח משהו אחר

או לתת לו תחושה של ילד קטן ולא בוגר שלא מצליח להתגבר.

את יודעת שבשביל להתמודד עם תסכול, בשביל לגדול ממנו,

הוא צריך לעבור בתוכו.

את מחכה לבכי שאולי יגיע בסוף, וישחרר את כל הדמעות שמתחננות לצאת החוצה.

 

ואז, את מתיישבת על כסא הטייס.

העיניים שלך עדיין מביטות בעיניים שלו

הלב שלך עדיין מרגיש את הלב שלו

המח שלך עדיין מווסת את המח שלו.

ואז, את נותנת לו יד

ומקפיצה אותו למושב לצידך,

ויחד אתם עוברים את הגשר לשלב הבא במסע המופלא של ההתפתחות שלכם.

ממשיכות לחקור טנטרומים כאן >